בשנתיים האחרונות, אני עובדת הרבה על הרצון שלי להיות בתחושת חופש ובחירה
ואחת ההבנות המרכזיות שלי בנושא היא שזה יכול לקרות רק כשלומדים להיעזר באוטומציה של המח.
למה הכוונה?
—
הרוב המוחלט של ההחלטות שלנו, נעשות אוטומטית על ידי המח,
קחו לדוג' את סדר הבוקר שלנו,
כולנו מתארגנים בצורה מסויימת בלי לחשוב יותר מדי.
קמים, מתפנים, מצחצחים שיניים, שוטפים פנים, מתלבשים וכך הלאה..כמעט כל בוקר.
האוטומציה-הדרך הקבועה בה אנחנו פועלים
מאפשרת לנו לא לחשוב על כל צעד ומפנה לנו את היכולת להשקיע חשיבה בדברים המשמעותיים שאנחנו רוצים לעשות.
האוטומציה הזו, נכנסת כמעט בכל הבחירות שלנו.
אנחנו נלך לבית קפה ובד"כ נזמין פחות או יותר אותו הדבר,
אנחנו נכנס לאוטו ונתניע בצורה דומה לאתמול וכך הלאה והלאה.
אז איפה זה הופך להיות מכשול?
כשאנחנו כבר לא שמים לב שבעצם לא בחרנו.
כשאנחנו מאפשרים לאוטומציה לבחור עבורינו צעדים משמעותיים
במחשבה של "ככה יצא, ככה כולם בוחרים, ככה לימדו אותנו או ככה זה הכי נח"
כשהאוטומציה בוחרת עבורינו,
אנחנו לא מודעים לכך, לא שולטים על זה ומאבדים את חופש הבחירה.
אז מה נצטרך כדי להרגיש בחירה?
גמישות– להסכים להגמיש אמונות שמלוות אותנו שנים.
אמונות כמו "צריך תמיד שהכל יהיה נקי" "אני חייבת שזה יהיה מושלם כדי לשלוח" "אני לא יכולה לשים גבול לאחרים"
לפתוח אותם לסימן שאלה ולהסכים להתבונן בהם ולבדוק האם הן עדיין נכונות לנו?
להסכים לטעות– להבין שכדי למצוא את הדרך שמתאימה לנו, נצטרך לפלס אותה, ובדרך יהיו לנו טעויות.
להאמין שמותר לנו לטעות, שזה לא אומר עלינו שום דבר
חוץ מזה שאנחנו מנסים ומתאמצים ולקבל את עצמינו עם החלקים הטועים מתוך חמלה.
להקשיב פנימה- להכיר את עצמינו, את הרגשות, את התחושות ואת המחשבות שמנהלות אותנו,
להסכים להקשיב גם כשזה לא נח, ולהיות אמיתיים עם עצמינו-
לא מה קל, אלא מה נכון עבורינו כעת.
להיות בבחירה זאת עבודה קשה
והחירות, היא תוצאה של היכולת שלנו לדעת שמה שלא יקרה, נוכל להתמודד
(קצת כמו שער של כדורגל, שלא יכול להיות עשוי מזכוכית, אלא מרשת גמישה שלא תיקרע כ"כ מהר..)
תוצאות החירות הן לאו דווקא מנוחה-
אבל בהחלט סיפוק, משמעות, רוגע, שמחה, והנאה.
כאן תוכלו להאזין לפרק למה אנחנו עושים דברים בלי שליטה לקראת חג החירות,
אני מאחלת לנו למצוא את היכולת להיות בבחירה,
להסכים לממש את הרצונות שלנו מתוך הקשבה פנימה.
להיות בני חורין
ולחיות חיים אמיצים ומשמעותיים!
חיה ספוקויני.
כלי נגישות
