איך מוצאים את הביקורת מהראש?

בשביל להוציא את הקול הביקורתי מהראש

צריך להבין מה אנחנו מרוויחים ממנו

מדוע אימצנו אותו לקול כל כך משמעותי

ומה הוא מאפשר לנו

אני יודעת, זה נשמע סותר

אם אנחנו רוצים להיפטר ממנו

איך יכול להיות שהוא מוביל אותנו לרווח?

אבל קולות ביקורתיים יכולים לגרום לנו

לכמה רווחים

ואם נזהה את אותם רווחים

נוכל להבין כיצד להרוויח זאת בקול יותר חומל

—

אז לאיזה רווחים אני מתכוונת?

*שליטה- כשאני כל הזמן מבקרת את עצמי,

אני גורמת לעצמי לחשוב שאני לא אפספס שום דבר,

שאני בשליטה, שלא יהיה מקום לנפילות או טעויות מיותרות,

והבטחון שזה מקנה לי שווה לי את המחיר של הביקורת.

*התקדמות- כשאנחנו רודים בעצמינו,

אנחנו יכולים להרגיש כאילו זה מדרבן אותנו-

כאילו זה גורם לנו לא לוותר לעצמינו ולשים את הפוקוס חזק על המטרה.

זה נכון שהביקורת שמה דגש על התוצאה,

אבל מחקרים מראים שביקורתיות יתר מחלישה אותנו ומאטה אותנו בדרך לאותן מטרות.

*הימנעות- ככל שהציפיות יותר קטנות, כך האכזבות יותר קטנות,

ומי מאיתנו רוצה להתאכזב?

כשאני מדברת לעצמי לא יפה, אני מקטינה את עצמי,

בד"כ זה יתלווה למחשבות בסגנון:

"טוב, הגיוני שאני לא אנסה את זה בכלל, אני כזאת פחדנית"..

"ברור שלא אמרתי לו מה אני באמת רוצה, אני אף פעם לא עומדת על שלי"..

ואז בהתאם גם הציפיות שלי מעצמי קטנות יותר- מה שגורם לי להרגיש הקלה..

—

למה חשוב להבין את הרווח?

כי כל עוד לא מצאנו פתרונות אחרים,

שמאפשרים לנו את אותו הרווח בדרך שונה,

יהיה לנו קשה להיפטר מהקולות הביקורתיים.

כדי לספק לעצמי את הרווח בדרך טובה יותר,

יהיה עלי לשאול לדוג'

"אם אני רוצה להשיג ביטחון-

באילו עוד דרכים אוכל להשיג אותו?"

וכך הלאה לגבי כל רווח.

—

כשאנחנו פועלים כדי לעזור לעצמינו

ולמלא את הצרכים שלנו בדרכים מחזקות ומותאמות

כבר אין לנו צורך לשלם את המחיר הגבוה של הביקורת

מה שמאפשר לנו לצמוח בצורה קשובה ובטוחה.

כאן תוכלו לאבחן את עצמיכם בשאלון לבדיקת חמלה עצמית

להאזנה לפרק חמלה או ביקרות מתוך הפוקדאסט חיים משמעותיים ליחצו כאן

ולחיים אמיצים ומשמעותיים,

חיה ספוקויני