למה אנחנו עושים דברים בלי לרצות?

רגע רגע, אל תגידו "הנה היא מגזימה

הנה זה לא בשבילי"

כי זה נשמע דרמטי, אבל בעצם בכלל לא כך

והנה עכשיו אני אסביר

—

אז כשאנחנו חווים חוויה

שבה הרגשנו חוסר אונים

ולא הצלחנו לסיים אותה בטוב, לפתור את מה שקרה או להרגיש חזרה בשליטה

מתרחש תהליך פיזי בו האדרנלין שגעש בגופנו בתוך החוויה הלא נעימה קופא ומחכה להזדמנות הבאה בה נוכל לפרוק אותו

מאותה חוויה משהו בנו משתנה, נחלש

ומאותו הרגע בלי להיות מודעים לכך, אנחנו נחפש את ההזדמנות הבאה לתקן אותו..

רוצים דוגמאות?

אז בואו נניח שכדי לאכול ממתקים בבית הורי, הייתי צריכה להתגנב ולהחביא זאת, כמבוגרת, סיכוי גבוה שאחווה צורך באכילה רגשית וכשאף אחד לא יהיה בבית אני יאכל שוב ושוב מתוק בלי הפסקה.

או אם חוויתי סכנת חיים, סיכוי גבוה שאנסה לעשות פעילויות מלאות אדרנלין, לקפוץ מגבוה, לעלות על סירות מהירות וכו' כי הריגוש שבסכנה מאתגר אותי.

את התיקון אנחנו מחפשים בלי להבין שזה מה שאנחנו עושים, ולכן בעצם לא מצליחים לתקן

ואז אנחנו מוצאים את עצמינו במעגל של התנהגויות שקשה לנו להבין

וזה מייאש ומרגיש שזה נעשה בלי שליטה.

תיקון הוא היכולת

*להיות מודעים לאירוע שמפעיל אותנו

*להבין לאיזה תיקון אנחנו זקוקים

*למצוא את הדרך לעשות זאת מתוך מודעות גבוהה לגוף וליכולת להתמודד הפעם אחרת.

—

שליטה, היא לא תוצאה של הימנעות

או תכנון שוב ושוב מה אעשה עם כל תרחיש שלא יגיע..

שליטה היא מודעות למה מפעיל אותי,

מה גורם לי להרגיש כך או אחרת

וידיעה כיצד אוכל לפעול כדי לעזור לעצמי להחזיר את תחושת היציבות והבחירה.

זיהוי, מודעות, בחירה