רק לפני כמה שנים הבנתי שהנטייה שלי "קודם כל להגיד כן ורק אחר כך לחשוב איך אעמוד בזה" -היא פתרון שרכשתי עם השנים.
כאדם מאד רגיש, הבנתי די מהר שלא אוכל להתקדם בחיים, אם על כל דבר אחשוב כל כך לעומק
וכשהבנתי, שכשאני חושבת על דברים יותר מדי, אני מתחילה לפקפק, מנסה לדייק, לא בטוחה, למדתי- קודם כל להגיד כן ואחר כך כבר להתמודד.
הפתרון הזה עזר לי לאורך הדרך, ובעצם להגיע למי שאני היום, אבל גם עשה לי לא מעט בעיות- כי לצד ההתקדמות והבעיטה קדימה, מצאתי את עצמי גם לא פעם עושה דברים שלא היו לי נכונים, רק כי כבר אמרתי כן ונמנעתי מלחשוב עליהם לעומק.
—
אנשים רגישים מאד, הם אנשים שנולדים עם מערכת עיבוד מאד רגישה, מה שגורם להם לשים לב להרבה יותר פרטים, ולהרגיש דברים בצורה הרבה יותר חזקה.
אנשים רגישים מאד, חווים את העולם בצורה עמוקה, צבעונית, יצירתית, ומלאת גוונים.
אך לצד זאת, הם גם חווים הצפת חושים הרבה יותר מהירה, כי הרבה מאד סיטואציות, נחוות עבורם כמשמעותיות, דרמטיות וגדולות הרבה יותר מאשר איך שאחרים תופסים זאת.
אנשים רגישים, זקוקים למנוחה, זקוקים לשינה טובה, לאוכל מסודר, וזקוקים לעבד את מה שקורה להם, כדי לא להגיע להצפה, הרבה יותר מכל אדם אחר.
—
כאנשים רגישים מאד (מבלי לדעת זאת), מצאנו לעצמינו פתרונות איך להתמודד עם העולם המציף, באלפי גירויים בו זמנית, ולהצליח לשמור על רמת התפקוד שנדרשת לנו.
הפתרונות הללו יכלו להיות, להסתגר, לפתח אדישות, להקטין את מה שקורה, כדי להרגיש שזה לא נוגע אלי בכלל, ("שטויות, זה בקטנה..")
ועד להתרגש מאד, להסביר עד הסוף את כל מה שקורה לי, לבכות הרבה, ולאפשר לעצמי לפרוק את המתח שמצטבר.
כל פתרון שמצאנו, היה פתרון טוב, שעזר ועוזר לנו להתקדם ולהתמודד,
אך האם בהכרח הוא הנכון ביותר עבורינו?
מנסיוני, כשהבנתי מה זה אומר להיות אדם רגיש מאד, הבנתי שאני רוצה וצריכה להתנהל קצת אחרת.
—
אנשים רגישים מאד, צריכים להתאמן להקשיב פנימה, להקשיב לצרכים שלנו, לבחור בהפסקות ובמנוחה, כדי שנוכל לתפקד בצורה סבלנית ונעימה.
אנשים רגישים מאד, צריך ללמוד לפרוק מתח תוך כדי תנועה, לדבר עם עצמינו, לאפשר לעצמינו הפסקות גדולות יותר, אבל גם לנוע במרחב, לרוקן את הראש עם מוסיקה ולרקוד עם הילדים בסלון.
כשאנחנו מבינים מה המאפיינים הייחודיים לנו,
ומתייחסים אליהם, מתוך רגישות וחמלה-אנחנו גם יכולים לעזור לעצמינו לטפל בהם-
וכך במקום להתעייף, להתכנס, או להרגיש שאנחנו "דרמטיים מדי"..
ללמוד להנות מהתכונה היפהייפיה בה זכינו, ולנצל את היתרונות שלה עבור המטרות שלנו.
ואם אתם רוצים לבדוק אם גם אתם אנשים רגישים מאד, מצרפת לכם שאלון לאבחון עצמי (מתוך הספר 'אדם רגיש מאד').
ולחיים אמיצים ומשמעותיים
חיה ספוקויני
צ'וגיאם טרונגפה
"מתחת לפחדים שלנו ניתן למצוא את העצב...
זו תחילת הדרך להשתחרר מהם."