אז איך מלווים ילד למסגרת בלי להיכנס איתו פנימה לגן.
קודם כל אנחנו ההורים.
העולם מתמודד עם אתגר, וכולנו יחד איתו, מנסים למצוא את האיזון בין רפואת הגוף לרפואת הנפש.
הכינו את עצמיכם למה שנכון לכם כמשפחה כדי שההסתגלות תעבור בצורה הטובה ביותר.
כשאנחנו מוכנים יותר למעמד ולסיטואציה, קל לנו יותר לעזור לילד להרגיש בטוח ובשליטה.
הכינו את הילד ליום הראשון בגן, אם אפשר קחו אותו למבנה החיצוני הראו לו את הכניסה ואת החצר של הגן. בידקו מי יהיו הילדים איתו בגן ונסו ליצור חיבור עם הוריהם על מנת להכיר לו חבר או שניים מתוך הקבוצה.
מתאמנים על הפרידה.
חישבו על טקס קבוע (עדיף יחד עם הילד), שיעזור לכם להיפרד בכניסה לשער.
דוגמאות לכך יכולות להיות,
משפט מצחיק שאומרים בסוף, 3 נשיקות על כל לחי וכל אפשרות יצירתית אחרת.
בגילאי שנתיים ומעלה אני אוהבת להתאמן עם ילדים על סיטואציה כאילו היא קורית עכשיו.
משחקים יחד משחק, פעם אני הילד שנפרד מאמא ופעם הוא נפרד ממני.
כאשר הטקס קבוע וההחלטה משותפת, קל יותר להיפרד.
כלים להתמודדות בזמן קושי-
חישבו עם הילד כיצד יוכל להתחזק ולהתמודד אם יהיה לו קשה ויתגעגע.
אני אוהבת ליצור יחד פתק בצורת לב, להכניס בתוכומלא נשיקות ולשים בכיס של הילד, כך במקרה הצורך, הוא יכול לפתוח את הלב ולקחת לו נשיקה.
באותו העיקרון ניתן להשתמש בדמות מצוירת שאוהב, תמונה שלכם ועוד.
ה. חשוב ללמד ולתרגל עם הילד דפוסים נוספים להתמודדות על מנת לעזור לו לעזור לעצמו.
ללמד אותו נשימה סערפתית להרגעה,
שימוש בדמיון כאילו נמצא במקום כיפי ונעים
מחשבה חיובית על הכוחות שבו או על סיטואציה שעושה לו נעים בלב ועוד.
ילד שמתאמן ומכיר כלים להתמודדות יעילה, ירגיש מסוגל ובטוח יותר להתמודד עם כל אתגר.
דוגמא אישית!!
חזרו גם אתם מהעבודה ושתפו את הילד בחוויית היום שהיתה לכם (בהתאם לגילו). ספרו על רגעים טובים אך גם קשים, כיצד הרגשתם והתמודדתם.
ילד שמבין כי גם אתם המבוגרים מתמודדים עם קשיים, ירגיש בטוח יותר לשתף ברגשות קשים ולהיוועץ בכם כשזקוק לכך.
יש לכם עוד רעיונות? כתבו כאן כדי שכל ההורים יוכלו להיעזר.
ושתהיה לנו הסתגלות נעימה וטובה.
צ'וגיאם טרונגפה
"מתחת לפחדים שלנו ניתן למצוא את העצב...
זו תחילת הדרך להשתחרר מהם."
