פרק 29 – למה נשים חזקות לא מבקשות עזרה?

מכירות את הנשים האלה שתמיד אוהבות לעזור לכולן אבל אף פעם לא מבקשות עזרה?

בפרק הזה אני מדברת על הקושי לבקש עזרה.
על למה עבור הרבה נשים, עזרה מרגישה מביכה, מעמיסה ולא נעימה.

נדבר על הקשר בין היכולת להיעזר לבין הקשרים שבהם גדלנו,
על איך עצמאות יכולה להיות כוח -אבל לפעמים גם מנגנון הישרדות,
ועל איך בושה נכנסת לתמונה גם כשאנחנו לא קוראות לה בשם.

נבין למה בקשת עזרה היא לא רק החלטה,אלא משהו שיושב עמוק במערכת העצבים שלנו,
ולמה גם כשאנחנו יודעות שאנחנוצריכות עזרה – הגוף יכול להתנגד לזה.

בפרק נדבר על:

• איך נוצר הפתרון של "להסתדר לבד"
• למה לפעמים עזרה מרגישה מאיימת על  הזהות שלנו
• ההבדל בין עזרה שמרגיעה לבין עזרה שמגבירה הימנעות
• למה הרבה פעמים אנחנו נשחקות יותר מהמאבק לא להיעזר – מאשר מהקושי עצמו
• ואיך אפשר להתחיל ללמוד להיעזר בצורה הדרגתית, בטוחה, ובקצב שאפשר לנשום בו

הפרק משלב דוגמאות מהחיים, סיפורים מהקליניקה, מחקרים על השפעת קבלת עזרה על רווחה נפשית, וזווית הסתכלות שיכולהלעזור לך להבין את עצמך אחרת.

אם את רגילה להחזיק הכול לבד,
אם קשה לך לשתף כשלא הולך,
או אם את מרגישה שעזרה גורמת לךלהרגיש חשופה או מביכה –
הפרק הזה נוגע בדיוק במקום הזה.

ואולי הדבר הכי חשוב:
הקושי לבקש עזרה לא אומר שאת חלשה.
הרבה פעמים הוא פשוט אומר שלמדתמוקדם מדי שאין לך על מי להישען.

ואם למדת פעם להסתדר לבד –
אפשר, לאט ובקצב שלך, גם ללמוד שאפשר אחרת.