למה קשה להתגבר על סימפטומים?

כך למשל, אכילה יכולה למסך תחושת גוף מציפה שעולה,

הסמקה יכולה לגרום לצד שמולי להתרכך כי הוא מבין שאני מובכת

וצעקות יכולות לעזור לנו לפרוק אדרנלין כשאנחנו מגיעים לקצה היכולת..

—

כשאנחנו כועסים על הסימפטום או על עצמינו, שאין לנו שליטה, אנחנו מאבדים את ההבנה שהוא רק השליח ומפספסים את ההזדמנות להקשיב לו..

כשאנחנו מוכנים לקבל את עצמינו יחד עם הסימפטום, לראות בו גורם עוזר ולא אויב, תהיה לנו את היכולת להקשיב פנימה, להבין

למה הוא כאן?

מתי הוא מופיע?

לאיזה תחושה הוא גורם כשהוא מגיע?

באיזה פתרון נוסף נוכל להשתמש כדי למלא את אותו הצורך שהוא מחזיק עבורינו כעת..