איך סיפור חיינו משפיע על ההווה שלנו

אם גדלתי כילדה בתחושה שלא רואים אותי ושאני תמיד בעדיפות שניה, אני ממשיכה לפרש כך את ההווה כאילו לא עברו מאז עשורים,

אם הרגשתי תמיד שאני חייבת להסתיר את הפגמים שלי כדי שיאהבו אותי, אני ממשיכה להסתיר ולהציג כלפי חוץ שהחיים שלי מושלמים או פשוט נמנעת מלספר על הקשיים ומרגישה מאד לבד.

ואם קרו לי בחיים אירועים בהם הרגשתי שהחיים מתפרקים לי מול העיניים (כמו גירושין של הורים, תאונת דרכים, מחלה של קרוב משפחה וכו') אני אמשיך לחפש סימנים בחיי לכך שמשהו רע הולך לקרות.

אבל הרבה פעמים אנחנו מתהלכים בעולם מבלי בכלל לדעת שיש לנו משקפיים על העיניים. שהדרך בה העולם משתקף אלינו, היא מאד מאד ספציפית

ושאם נוריד את אותם משקפיים ישנות, שקצת לוחצות על האוזניים וגם לא כל כך מתאימות לנו ולאיך שנרצה להיראות, נוכל לראות את העולם אחרת,

בדיוק כפי שמתאים לנו לראות.