איך נבנה דימוי עצמי

התינוק שלא מבין שום דבר בעולם, מחפש את עצמו דרך עיניו של הוריו.

ודרך האהבה, השמחה, ההתפעלות והחמלה שהוא מוצא שם, הוא מתחיל להבין מה הערך שלו.

(דמיינו אתכן נכנסות לאירוע, וכולם שמחים לקראתכן ממש. מה תבינו על עצמיכן? לעומת זאת, מה יקרה אם יתעלמו ממכן או יזעיפו לכן פנים?)

ובחזרה לתינוק, שגדל מחודש לחודש, ומתוך ההתפתחות והיחסים עם הסביבה, הוא מתחיל לאסוף על עצמו מידע. מה אני מסוגל? מה אני יכול? מה אוהבים בי? מה פחות?

האופי של התינוק- הטמפרמנט איתו נולד, יחד עם תגובת הסביבה אליו, יובילו אותו לגיבוש הדימוי העצמי – לחיוב או לשלילה.

—

דמיינו צייר סופר מוכשר. רק שהוא אינו יודע זאת כי יש לו רק שתי טכניקות בהם יודע לצייר. האחת היא ציור בעיפרון והשניה היא ציור בפחם.

כשהוא מצייר דיוקנאות, הוא מקבל אינספור מחמאות. אבל כשמנסה לצייר שמש, בלונים צבעוניים ועוד, מה קורה לו?

ומה קורה כשהוא רואה שלחבריו מציירים בקלילות בצבעים צבעוניים, מה זה אומר עליו?

אז כשהוא צריך לצייר בשחור לבן, הוא מסתדר. אבל בשאר הזמן הוא מרגיש לא שווה, חסר אונים ומנסה להימנע מסיטואציות בהן ייאלץ אלמנטים צבעוניים כל הזמן.

—

אז מה אנחנו מבינות?

ככל שלצייר יש יותר צבעים בהם הוא יכול להשתמש- גוונים, סוגי חומרים, טכניקות ציור ועוד. כך הוא יוכל יעריך את עצמו ואת ציוריו בצורה גבוהה יותר והערך העצמי שלו יהיה יותר גבוה.

עד פה מסכימות?

—

ועכשיו בהקבלה לאותו תינוק שנולד-

ונגיד שהוא נולד עם טמפרמנט גבוה, קשיים בויסות החושי, מתקשה עם כל מעבר מפעילות לפעילות, ולקח מלא זמן להרגיע אותו כשהוא בוכה.

מה אותו תינוק ישמע?

אם ישמע כמה פעמים ביום כמה קשה איתו, כמה הוא בלתי נסבל, כמה הוא בכיין, מפונק ובכלל לא דומה לאחיו- מה יהיה הערך שלו כלפי עצמו?

ועכשיו הפוך, דמיינו אותו שומע כמה הוא מתאמץ, שקשה לו והוא לא מוותר, שרואים את טוב ליבו ביחסים עם אחיו וכמה חום ואהבה הוא מעניק לסביבה. איך יושפע מכך הערך העצמי שלו כעת?

—