כיצד להתנהל בזמן משבר
אלף מחשבות שלא נותנות מנוח
אי אפשר להתרכז בשום דבר אחר.
מרגישים עייפים, מפוחדים, כאובים,
חסרי אונים.
לא בטוחים איך נצליח להתמודד.
—
משבר.
התחושה שהחיים באים בגלים,
והגל הזה שמגיע עכשיו זהו גל מאיים במיוחד.
—
המח מתגייס, מטרתו לעזור.
מגיש את כל המידע שיש לנו על כל נושא שרק נראה רלוונטי למצב,
כל נסיון חיינו בבת אחת על מגש.
ונסיון חברינו, ונסיון חברי חברינו.
אלף מחשבות שלא נותנות מנוח
של אולי, של למה, של איך ומתי.
הכל נראה חשוב, הכל נראה לא חשוב.
ואנחנו שם מול הגל, רק מקווים שלא לטבוע.
—
אז הנה האפשרות לעשות סדר.
הנה האפשרות לקחת נשימה.
כשאנו נמצאים בהישרדות, אי אפשר לחשוב.
דמיינו את עצמיכם בורחים מנמר, האם תוכלו לעצור לחשוב לרגע?
—
נבדוק.
מה הכי דחוף
מה יכול לחכות
מה לא בשליטתינו.
ונרשום זאת על דף.
נפרק את המשימות הדחופות
ונשקיע רק בהם.
נסמן למח, את האנרגיה להשקיע רק בנושא הזה.
יעלו עוד מחשבות לא רלוונטיות,
עכשיו אפשר לזהות שזה כרגע לא מעניין.
ניתן להם לעבור מבלי להילחם בהם. לא נאפשר להם אף תשומת לב.
(גם תשומת לב שלילית, לא רלוונטית.)
—
לאט לאט, המח יתווסת.
התחושות יישארו קשות, (בכל זאת, משבר.)
גם הפחדים יישארו בחלקם כי ישנם דברים שלא בשליטתינו.
אבל אנחנו נהיה שם קצת יכולים יותר.
—
אל תפחדו לתת לגל לשטוף אתכם
אנחנו משקיעים אנרגיה רק במה שיש לנו עליו שליטה
מסכימים להרגיש חסרי אונים
להחזיק אויר, לשמור כוחות רק למה שחשוב.
ולחכות שהגל יעבור.
לדעת שהתמודדנו.
לצאת רטובים, אולי חבוטים,
אולי במקום שונה ממה שתכננו,
אבל לצאת.
מחושלים יותר
מוכנים יותר גם לגל הבא.
צ'וגיאם טרונגפה