הגוף זוכר,
הגוף מסמן,
הגוף מתריע,
הגוף מאותת.
כששואלים אותנו איפה הרגשות שלנו אנחנו מצביעים על הלב
אבל אם נשים לב טוב טוב,
הגוף הוא זה שזוכר.
בתוך טיפול אנחנו נעזרים בגוף,
כל הזמן.
הגוף מספר לנו היכן הזיכרון נצרב
ולא מעט פעמים הוא היחיד שזוכר
מתקופת הינקות בה אין זכרונות ורבאליים.
—
מכירים את זה שיש לכם כאבים בלי סיבה?
שאתם מרגישים לא טוב שוב ושוב ואף אחד לא מבין מה קרה?
אם נקשיב לגוף שלנו
נוכל לשמוע מה נכון לנו.
אצל תינוקות, אנחנו רואים זאת בבירור-
אפשר ללמוד המון על הצרכים והתחושות שלהם
רק מצפייה בתנועות הגוף.
אבל בגיל מאוחר יותר
אנחנו מפסיקים להקשיב
לומדים לסיים את הצלחת בלי קשר לתחושת רעב ושובע
להגיד שלום לדודה, גם אם היא צובטת להם חזק בלחיים
ולקבל מכה ולקום כאילו כלום לא קרה.
כדי להחזיר את הקשב לגוף
עלינו לחזור להתאמן בכך
לעצור ברגעים מסויימים של היום
לנשום, להקשיב
מה קורה לי עכשיו בגוף
אילו תחושות מתעוררות בי כעת?
גוף שכל הזמן מסמן רעב למרות שאכלנו
או שלא רעב בכלל- יכול להצביע כי מתחולל דבר מה בנפשינו.
כנ"ל לגבי גוף שמתקשה להירדם, או מתעייף בקלות,
אזורים בגוף שכואבים בלי סיבה
ועוד.
כשאנחנו לומדים להקשיב
אנחנו לומדים את האינסטינקטים המיוחדים לנו
האינסטינקטים נועדו לשמור עלינו
וכשאנחנו שומרים על עצמינו
אנחנו מתפקדים הרבה יותר טוב.
צ'וגיאם טרונגפה
"מתחת לפחדים שלנו ניתן למצוא את העצב...
זו תחילת הדרך להשתחרר מהם."
