בזמנים של לחץ ומתח, התחושה בגוף יכולה להיות מאד קשה. הצורך הכי גדול הוא בהקלה מהסבל על מנת לחוש שוב בטחון ושליטה.
אשתדל בפוסט הזה לתת הדרכה כיצד להגיע להקלה בסבל.
חרדה היא כמו גל, היא מגיעה מתוך איזשהו טריגר ועולה עד לנקודת השיא ממנה היא יכולה רק לרדת.
הרפיה לא תפתור את הסבל, אבל תעזור להרגיע את הגוף, לתת לאדרנלין להשתחרר ואף למנוע מהגל הבא להגיע.
—
*אאמ"א* הם ראשי תיבות המייצגים כלים שיכולים לעזור להתמודדות עם התחושות הקשות ולסייע לגל להתקצר ולהיות מעט יותר נסבל.
א-אדמה- קרקוע.
בזמן ההצפה קשה לחוש בפרופורציה. דברים קטנים הופכים לעצומים ואנו מתקשים לעשות סדר ולהבין כיצד עלינו לפעול כעת.
לכן, מטרת הקרקוע, לייצר בטחון בהווה, בכאן ועכשיו.
"מקמו את רגליכם על הקרקע,
חושו את גופכם יציב על משענת הכסא.
הביטו סביבכם, חפשו חפצים בצורות שונות או בצבעים שונים.
ועכשיו שימו לב, מה אתם שומעים בסביבה?"
א- אוויר- נשימה.
לחזור לאיזון פנימי.
בזמן החרדה, הנשימה נעצרת ומתקצרת. נשימה עמוקה עוזרת להפחתת האדרנלין שנמצא כעת בנוכחות מוגברת ועוזר לגוף לווסת את עצמו למצב רגיעה.
"שימו את ידיכם על הבטן ועל החזה.
קחו נשימה עמוקה ואיטית ושימו לב שהבטן מתנפחת.
החזיקו מעט את האויר ונישפו החוצה מהפה לאט לאט, כמו דרך קש.
שימו לב שנשפתם עד הסוף כדי לפנות מקום לאויר החדש.
מ-מים:
לייצר תחושת הרפייה ושליטה.
בזמן חרדה הפה שלנו יבש מכיוון וכחלק מתגובת החירום של מערכת העצבים, מערכת העיכול נמנעת מפעולה.
ייצור רוק באופן מלאכותי יעזור לכם להפעיל שוב את מערכת העיכול באמצעותה תתחדש גם הפעילות של מערכת העצבים הפאראסימפטתית
ומתוך כך תיווצר תגובת הרפיה.
אפשר גם לשתות מים.
א-אש: כח הדמיון.
חפשו מבעוד מועד מקום בטוח.
מקום הקיים במציאות או בדמיון בו אתם מרגישים שלווים ובטוחים.
חישבו על המקום הזה, שימו לב לטמפרטורה במקום, לתאורה, מה אתם רואים, שומעים ומריחים שם. שימו לב לרגש העולה, של רוגע ושלווה.
הצליבו ידיכם תוך תיפוף על הכתפיים יד יד (ימין/שמאל) 20-25 פעם ונישמו נשימה עמוקה.
(נכתב ע"פ המודל של אילן שפירא וברורית לאוב (2012))
—
שימו לב!
בזמן מצוקה, המח החושב מוצף ולא מצליח לתפקד, לכן את הכלים הללו יש לתרגל מדי יום דווקא בזמנים רגועים, על מנת שיהיו עבורכם זמינים גם ללא חשיבה בעת מצוקה
