היא מחליטה. ורק היא.
אם לא עושים מה שהיא רוצה, אז חבל על הזמן.
היא מחליטה מה היא אוכלת,
היא מחליטה מתי הולכת לישון
ובבוקר, אי אפשר להעיר אותה. היא עייפה וצורחת ולא מוכנה לקום.
בצהריים היא חוזרת מבית ספר עם 10 שיחות לעבודה של אמא. מתקשרת בלי הפסקה.
לפעמים, האמא הולכת לדבר איתה מהשירותים
כי כבר לא נעים לה מהחברות.
שני הורים מקסימים, יושבים מולי.
לא מבינים מה קרה הפעם.
שני בנים הם גידלו, בהצלחה מרובה
והנה בת הזקונים עושה להם בית ספר.
איך זה יכול להיות?
—
"ולמה הגעתם עכשיו?" אני שואלת.
זו שאלה שאני משתדלת לשאול תמיד, התשובה עליה בעיני מהווה מפתח לטיפול.
"מצאתי אותו קונה לה בובה ב400 ש"ח
כי הסכימה לקום בבוקר." האם מספרת.
"שם הבנתי שזה כבר מוגזם, הבנתי שאנחנו צריכים עזרה"
—
עם המפגשים, מתחילה להתבהר התמונה.
האב מספר על הקשר עם ביתו ועל המחשבות שלו שהוא מזניח אותה
למרות שרוצה לתת לה כל מה שרק יכול.
"היא כזאת מתוקה ובכל זאת לא מסתדרת. אין לה כמעט חברות ותמיד קשה לה והיא בוכה" הוא מספר.
וכשהיא בוכה, הוא מרגיש מת בפנים. כאילו משהו נמחק וחייב להתעורר.
אז הוא מבטיח לה את הכוכבים והירח.
ולא נעים לו לספר, הוא אומר לי, אבל לפעמים כשהוא חוזר מאוחר מהעבודה, והיא ישנה, הוא מעיר אותה בשקט, כי התגעגע ורוצה לחבק.
—
אותו אבא, שוב הופך לילד.
ילד שלא ראו.
ילד כל כך טוב שתמיד הסתדר ולא צריך שום דבר.
והוא היה צריך, הרבה.
אבל לא היה מי שידע.
אז הוא עשה הכל כדי להישאר ילד טוב, כדי שלפחות ירגיש ששווה משהו.
תמיד ויתר, תמיד ריצה אחרים.
אף פעם לא אמר לא, גם כשרתח ומבפנים הרגיש צורח.
אם יהיה ילד טוב, אולי ישימו לב.
אם יהיה ילד טוב, אולי אבא שלו יחייך.
והיא, הבת שלו, שלא מסתדרת,
קורעת לו את הלב.
כי גם הוא לא הסתדר,
ולאף אחד לא היה אכפת.
אז בובה ב400 שקל?
מה זה 400 שקלים בשביל שתרגיש שהיא שווה?
בשביל שירגיש שהוא שווה.
—
"רוחות רפאים בחדר הילדים"
מאמר ידוע המדבר על החוויות והזכרונות מן העבר שלנו, ההורים-
כילדים, אחים, תלמידים וחברים.
חוויות וזכרונות לא מעובדים, טראומתיים
אורחים לא קרואים מן העבר
שנכנסים איתנו במודע או שלא במודע
לתוך היחסים עם הילדים.
—
אותו האבא ידע מה צריך לעשות אבל סופסוף יכל להתחיל לעשות אחרת.
הוא הבין כיצד לזהות את הילד החושש שבתוכו. למד לשוחח איתו, לתת לו את מה שרוצה כשאפשר, ולהגביל אותו כשצריך.
למד להפריד מתי הוא אבא ומתי הוא גם קצת ילד ומתוך כך יכל גם להיות האבא שמחזיק ועוזר לעשות סדר.
אבא, שרואה את הצרכים של הבת שלו ומכיר בהם.
אבא מפנק, משתובב ומרעיף אהבה
אבל גם יודע לספק לה מרחב וסדר כפי שצריכה.
יכל להיות אבא.
האבא שהוא עצמו רצה.
—
(מבוסס על המאמרים "רוחות רפאים בחדר הילדים" ו"מלאכים בחדר הילדים", פרייברג, 1975)
צ'וגיאם טרונגפה
"מתחת לפחדים שלנו ניתן למצוא את העצב...
זו תחילת הדרך להשתחרר מהם."